פרויקט הסביבה הימית של החברה להגנת הטבע – "החצי הכחול", פועל במספר זירות כדי לקדם את ההגנה על השטח הימי של ישראל, ששווה בגודלו לשטחה היבשתי (חצי כחול, אמרנו, לא?...).

הפרויקט פועל באמצעות סדנאות לגורמי תכנון וקובעי מדיניות, פעילות לובי, הסברה, פעילות משפטית ופעילות שטח באמצעות אפליקציית Sea watch. מוזמנים לצלול לחצי הכחול כאן

 

שמורות טבע ימיות
במהלך 2019 נעשתה התקדמות משמעותית בשמירה על הים התיכון בהיבט של שמורות טבע ימיות: בספטמבר 2019 חתם שר האוצר משה כחלון על ההכרזה של שמורת הים ראש הנקרה אכזיב. כ-100,000 דונם היא מתחילה מהגבול בין ישראל ללבנון בצפון ועד לגבול הדרומי של גן לאומי אכזיב בדרום, ומשתרעת מהחוף במזרח ועד 15 ק"מ לתוך הים במערב. תכלית השמורה לשמור על אוכלוסיות החי והצומח שחיות בה ובעיקר לשמר את קניון אכזיב - שטח ייחודי המאגד בתוכו שילוב נדיר של מגוון מבנים מורפולוגיים וקשת של בתי גידול ימיים. החברה להגנת הטבע לקחה חלק משמעותי במאבק על אישור השמורה במסגרת דיוני ההתנגדויות בוועדה המחוזית, ומניעת דיג בשמורה במסגרת הצטרפותנו כצד לעתירה של דייגי חכות שביקשו לדוג בשמורה – ונדחו.

בספטמבר גם אושרה התוכנית לשמורה ימית בראש כרמל, בוועדה המחוזית בחיפה, במסגרת הליך ערר והתנגדויות, בו החברה להגנת הטבע סייעה להתמודד עם טענות הדייגים ולהדגיש את חשיבות ההגנה על השטח כשמורה ללא דיג. התוכנית חלה על שטח של כ-50 אלף דונם בראש הכרמל, שהינו המשכו התת ימי של מבנה הכרמל החודר לתוך הים מערבית לעיר חיפה. מוזמנים להצטרף אל דרור קרן בצלילה אל הכרמל הכחול. בנוסף, מקודמת תוכנית לשמורת ים אבטח מול חולות ניצנים.

בתחום המים הכלכליים, אימץ מנהל התכנון את ההצעה שגיבשו החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת חיפה, והמליץ בסוף דצמבר לקדם שמורת טבע ראשונה בים העמוק – באתר הפרעת פלמחים המתאפיין בגני אלמוגי עומק ונביעות מתאן ייחודיות. מכיוון שהתשתית החוקית במים הכלכליים עדיין אינה מוסדרת, החלה"ט תפעל בדרכים שונות כדי לקדם את שמורת הטבע בים העמוק.

 

מסמך המדיניות למרחב הים התיכון

הועדה לשמירה על הסביבה החופית אימצה בחודש דצמבר מסמך מדיניות למרחב הימי, אשר היינו מעורבים רבות בהכנתו. הוועדה קבעה כי 8.6% משטח המים הריבוניים יהיה שמורות טבע ללא דיג, ושטחים נוספים יהיו בדרגת הגנה נמוכה יותר. אנו פועלים כדי להעלות את רמת ההגנה על השטחים הימיים, עד להיקף של 20% שמורות טבע ימיות ללא דיג וללא שימושים פוגעניים.

עוד קבעה הוועדה כי הוועדה שתתכנן את השימושים בים תהיה וועדה שהיא חלק ממנגנון התכנון המאוזן והמבוקר, ולא וועדה דורסנית כפי שתוכנן בהצעה המקורית של מנהל התכנון. גם כאן פעלנו רבות כדי לקדם תכנון מאוזן למים הריבוניים, וייצוג לארגוני הסביבה ולציבור בגורמי הניהול והתכנון.

 

המים הכלכליים - חוק אזורים ימיים וקידוחי גז

משרד האנרגיה הקצה לאחרונה זיכיון לחיפוש גז ב"בלוק D" אשר בשטחו כלול השטח הרגיש של "הפרעת פלמחים" ובו גני אלמוגי עומק ונביעות מתאן, כמו גם אזור רבייה של טונה כחולת סנפיר.

אנו פועלים מול משרד האנרגיה כדי לוודא שאזור הטבע הרגיש ישאר מחוץ לטווח החיפושים והקידוחים, לרבות סקרים סיסמיים אשר יש להם פוטנציאל לפגיעה בטבע הימי הרגיש.

במסגרת חוק האזורים הימיים, האמור להסדיר את חוקי המדינה במים הכלכליים של הים התיכון, ובייחוד בנושא קידוחי גז ונפט, הנוסח המוצע של החוק לא מקנה מעמד הולם למשרד להגנת הסביבה, ומשאיר את כל תהליך קבלת ההחלטות באחריות גורם אחד - משרד האנרגיה, שהאינטרס הברור שלו הוא פיתוח. זהו מצב לא מאוזן ומסוכן.

הים התיכון הוא המקור החשוב ביותר למי שתייה עבור הציבור הישראלי, מקור מזון (דגים), יצור חמצן ומיתון שינויי אקלים. בנוסף, בים התיכון חיים דולפינים, צבי ים, דגי טונה נדירים, ומאות מיני דגים נוספים.
לצערנו, תקלות ואסונות במהלך קידוחי גז ונפט הם לא אפשרות קלושה, אלא עניין ודאי, שכבר קורה.
זה קרה בשנת 2010 בארצות הברית, במפרץ מקסיקו, באסון בקנה מידה אדיר. דליפות ותקלות קטנות מתרחשות כל הזמן גם בים התיכון - אנחנו פשוט לא שומעים על זה כי אין מי ששומר עלינו שם.
חובת השר להגנת הסביבה ללוות את תהליכי התכנון והביצוע בהיבטים סביבתיים ולייצג אותנו ואת הטבע אל מול האינטרס הצר של חברות האנרגיה.
חוק האזורים הימיים תקוע כרגע בגלל המצב הפוליטי, וכשתתחדש עבודת וועדות הכנסת, בכוונתנו להמשיך  לדרוש מוועדת הכלכלה לתקן את חוק האזורים הימיים:

א. הקמת וועדה מעין - תכנונית (ולי"ם למים הכלכליים, בהשתתפות נציג ארגוני הסביבה) שתשמור על האיזון בקבלת ההחלטות בין פיתוח לשימור, תוך שקיפות ציבורית.

ב. הפרדה אפקטיבית בין תהליך הרישוי של מתקני קידוח גז ונפט, שיבוצע ע"י משרד האנרגיה, לבקרה הסביבתית שתבוצע ע"י משרד הגנת הסביבה: מעמד שווה זכויות ועצמאי למשרד להגנת הסביבה בעת קבלת החלטה על אישור קידוחי אנרגיה במים הכלכליים, עם זכות וטו במקרה של סיכון חמור לסביבה.

ג. עמידה על שקיפות ומתן זכות התנגדות לציבור בעת תהליך אישור הקידוחים.

ד. הגדרת שמורות ימיות בחוק אזורים ימיים, להגנה על שטחי טבע הראויים לשימור קפדני.

רפורמת הדיג

בינואר 2017 נכסה לתוקף הרפורמה הכוללת בתחום הדיג. חלק מהתקנות התקיימו בגרסה מרוככת למשך שלוש שנים, כדי לאפשר לדייגים זמן להסתגלות. בינואר 2020 נכנסות לתוקף מלוא התקנות להלן עיקר הישגי הרפורמה אשר את השפעתם חווינו גם במהלך השנים האחרונות:

הפסקת שיטות הדיג ההרסניות: 

  • הפסקת דיג המכמורת בחלק מהאזורים הרגישים - בהיקף של שליש מהים התיכון הישראלי בעזרת איגום כ-20 מיליון ₪ ממשרדי האוצר, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. כספים אילו שימשו לפיצוי דייגי המכמורת מצפון ישראל (נמל הקישון) ויסגרו את השליש הצפוני של הים התיכון לדיג מכמורת, כמו גם הרחקת המכמורת מהמים הרדודים ומהאזורים הסלעיים בכל רחבי ישראל..

  • כחלק מהמאמץ להשלמת הרפורמה בדיג מחד וקידום השמורות הימיות מאידך פרסמנו מסמך המציג בהרחבה את הנזק הסביבתי והכלכלי של המכמורתנים. לקריאת המסמך לחצו כאן.

לאחרונה, במסגרת אימוץ תכנית המרחב הימי בולחו"ף, הוחלט בעקבות פעילותנו כי כמדיניות, יצומצם דיג המכמורת על להפסקתו והשבתתו המלאה בישראל.

אנו נמשיך בשנים הקרובות לקדם את מימוש החלטה זו, עד להשבתת כל צי המכמורת, וביטול שיטת דיג הרסנית זו בישראל. 

  • הפסקת דיג בצלילת מיכלים. 

  • הפסקת דיג בעונת הרבייה והגיוס, למעט חכות מהחוף. קביעת מכסת שלל יומית לדייגים ספורטיביים. 

  • הגדלת אורך המינימום המותר לדיג של מיני דקר (לוקוס).


הגנה על מינים בסכנת הכחדה

בדצמבר 2019 חתם השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, על תוספת לרשימת המינים המוגנים, לאחר עשור שבו לא עודכנה הרשימה. לרשימה הכוללת מאות של צמחים ובעלי חיים, נכנסו לראשונה מינים של דגי מים מתוקים. המינים החדשים שהוכנסו לרשימה אינם חיות הניצודות באופן אקטיבי ובשל כך אינן נמצאות תחת איום ממשי. לעומת זאת, שני מינים שניצודים באופן אקטיבי, דקר הסלעים וטונה כחולת סנפיר, לא נכנסו לרשימת המינים המוגנים.

לפני כשנה חתם השר אלקין על הכנסת דקר הסלעים (לוקוס) וטונה כחולת סנפיר לרשימת הדגים המוגנים, אך בסופו של דבר, בעקבות לחץ הדייגים, החליט לא לכלול אותם ברשימת המינים שיזכו להגנה מפני דייג.

מבחינתנו עוד לא נאמרה המילה האחרונה, ואנחנו נמשיך לפעול למען ההגנה על הדקר והטונה הכחולה באמצעים משפטיים.

 

ניטור ומענה למפגעים ימיים – בעזרת הציבור:

השנה, למוקד הדיווחים על מפגעים בים התיכון בזמן אמת- אפליקציית Sea Watch נולדה אחות קטנה לדיווח על מפגעים בים האדום. – מוזמנים להוריד את האפליקציה ולהצטרף לקהילת שומרי הים. כשבוע לאחר השקת האפליקציה בים האדום התבשרנו על הוצאת מפגע במים סמוך למזח הצפוני של קצא״א. אזרח שצלל באזור נתקל בחלון זכוכית גדול אשר ככל הנראה הופל בכוונה ע״י אנשים שטיפסו על המזח. החלון נפל ושכב על אלמוגים צעירים ורכים. הדיווח עבר ישירות לטיפול רשות הטבע והגנים וסולק מהמים ביום למחרת ע״י פקח הרשות עומרי עומסי. 

מאז השקת האפליקציה הוסרו כ15 רשתות רפאים בעקבות דיווחי ציבור באפליקציה, ובשיתוף רשות הטבע והגנים שפעלה להסיר את הרשתות בתגובה לדיווח.

שדרוג האכיפה – באמצע שנת 2018 עברה אכיפת הדיג לאחריות רשות הטבע והגנים, במסגרת 4 צוותי ים ייעודיים לנושא. מהלך זה יביא לביטוי ממשי את התקנות שנחתמו בכנסת. סמכות התביעה נשארה במשרד החקלאות. עד כה בוצעו מאות (!) אירועי אכיפה, ונפתחו מאות תיקים / קנסות על עברייני דיג.

במסגרת השת"פ בין sea watch לרט"ג, בוצעו עשרות מקרי אכיפה מוצלחים על עברייני דיג בעקבות דיווחי ציבור באפליקציה, במסגרת השת"פ עם היחידה הימית ברט"ג.

האפליקציה פועלת בשיתוף פעולה עם גורמי הטיפול והאכיפה בים התיכון. כל הדיווחים מועברים באופן מידי לגורמי האכיפה, על ידי SMS ומייל הכולל בתוכו את כל פרטי האירוע.

​הקהילה הימית ראש כרמל

במהלך השנתיים האחרונות חברנו, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, אל אוהבי ושומרי הים החיפאים להקמת קהילה ימית מקומית, כוח אזרחי-מקומי אשר יפעל להעלאת המודעות הציבורית לשמורה הימית בשקמונה ויסייע בהפיכתה של שקמונה לשמורה ימית משגשגת. הצטרפו ליוזמה למעלה מ-100 פעילים, רובם חיפאים. את פעילות הקהילה מרכז הקהילה החיפאית של החברה להגנת הטבע והיא מהווה חלק מ"קואליציית אנשי הים התיכון".

 

המשתתפים לקחו חלק בתכנית הכשרה מרתקת בהנחיית אנשי המקצוע המובילים בתחום המחקר ושימור הטבע הימי בארץ העבירו לפעילי הקהילה ידע בנושאי אקולוגיה ימית, ארכאולוגיה, דייג ואכיפה, פסולת ימית, שמורות ימיות ומדע אזרחי, ולצידם נערכו סיורים להכרת הטבע בשמורה, ביקור במרכז להצלת צבי ים ועוד.

הקהילה פועלת השטח ומבצעת פעילות לשמירת טבע כגון: העתקת חבצלות חוף מוגנות מעבודות טיילת יוברט המפרי לשטח הגן הלאומי, ניטור אצות בחוף הסלעי בשמורה בשיתוף עם המכון לחיא”ל וקידום פעולות חינוך והסברה.

אנחנו רואים בהכרזה, אכיפה וניהול של שמורות טבע ימיות את הפתרון המיטבי לשמירת הטבע בים! כיום רק שמורת ראש הנקרה מוגנת בצורה אפקטיבית. על מנת להגן על הטבע הימי, נמשיך ללחוץ ולפעול למען הכרזה של שמורות גדולות שיאפשרו הגנה על מערכות אקולוגיות שלמות וכן על בעלי חיים ימיים גדולים שטווח המחיה שלהם רחב.
 

שומרים על החופים!

ההצלחה המרכזית של השנה החולפת בשמירה על החופים היא ההחלטה של  הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז צפון לבטל לחלוטין את התכנית להקמת כפר נופש בחוף בצת. את המאבק נגד התוכנית הפוגענית, שקודמה לראשונה בשנות ה-80, הובלנו ביחד עם תושבי האזור וארגוני סביבה נוספים, במשך כשלושה עשורים.
חוף בצת החולי מהווה  אתר הטלה מיני בודדים עבור צב הים החום וצב הים הירוק, שמצויים בסכנת הכחדה חמורה. מאמצים רבים נעשים בעשורים האחרונים על מנת להגן על חופי ההטלה. חוף בצת מהווה אי של שטח פתוח ובעל ערכיות אקולוגית גבוהה, משום שהפיתוח פסח עליו עד עתה, ויש לשמור עליו ככזה. בנוסף, פיתוח מוקד מלונאות עירוני במקום זה אינו מתמצה רק בפגיעה בערכי טבע ונוף אלא הוא יהווה בנוסף פגיעה בזכותם של עשרות אלפי אנשים, תושבי האזור ואזרחי ישראל לחוף פתוח, טבעי ושווה לכל נפש. חופי ישראל כה הצטמצמו עד כי הפכו למצרך נדיר. יש לשמור על החופים בישראל פתוחים לציבור ונקיים ככל הניתן מפיתוח.


שומרים על החופים יחד איתכם!

אנחנו שמחים לפגוש אתכם, בכל פעם מחדש, בשטח ולהכיר יחד את בתי הגידול היחודיים של החופים. השנה בית ספר שדה שקמים שלנו קיים מספר אירועי שמירת טבע חשובים להעלאת המודעות בקרב הקהל הרחב:בצעדת החולות המסורתית בחולות ניצנים באשדוד צעדו כ-5,000 איש(!), בה שמעו על חשיבות בית הגידול החולי ושימורו; התקיים אירוע גדול למען שימור חולות יבנה ואירוע לשמירת גבעות נס ציונה לשימור רכסי הכורכר והצומח הייחודי שלהן;

בפארק נחל חדרה, קיימה קהילת חדרה והסביבה אירוע שהוקדש לשמירה על הים והעלאת מודעות לכרישים בשפך נחל חדרה. תחנות הדרכה שעסקו בין היתר בנזקי פסולת פלסטיק וחד פעמית, ואף שידור לייב מרחפן שצילם את הכרישים בים הסמוך; כ-400 תלמידים מזכרון יעקב השתתפו ביום נקיון בחוף מעיין צבי ועברו הדרכה שכללו התנסות והסבר על הפלסטיק שמזהם את הים ובעלי החיים.

האתגר הגדול העומד לפנינו בשמירה על החופים הטבעיים של ישראל הוא ביטול התכנית להקמת 6 מרינות, אותה מגבש מינהל התכנון בימים אלו. מדובר בתכנית מתאר ארצית להקמת 6 מרינות חדשות, המאיימת לחסל את החופים הפתוחים בנהריה, חיפה, חדרה, נתניה תל אביב ובת-ים. במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו, שבה שטחי החוף מצומצמים ממילא, אסור להמשיך ולחסל את החופים הפתוחים המשמשים את הציבור הרחב, ולסגור אותם על ידי הקמת מרינות חדשות.מזמינים אתכם לצפות בסרטון קצר ומעולה בו מסבירה טלי קדמי, רכזת הפעילות הציבורית שלנו, למה התכנית הזאת כל כך מסוכנת ולא נחוצה – לצפייה לחצו